איך התחיל הרומן שלי עם שווקים ומעדניות - לוינסקי עד הבית
אוהד רוט
Jul 29 2020
[totalcount]
בקיץ 2011 החל רשמית הרומן שלי עם שווקים ומעדניות, עת פתחתי את "לוינסקי עד הבית". שירות משלוחים מקוון משוק לוינסקי עם שחקני חיזוק גליליים.
אשתף אתכם במה כתבתי אז כרקע להקמה שהקדימה את זמנה, באותם ימים שוק לוינסקי לא היה מוכר לפודיז שהיום מכירים בו כל פינה וגם הקונספט של לקנות מוצרי מזון במשלוח לא ממש תפס.
אשתף אתכם במה כתבתי אז כרקע להקמה שהקדימה את זמנה, באותם ימים שוק לוינסקי לא היה מוכר לפודיז שהיום מכירים בו כל פינה וגם הקונספט של לקנות מוצרי מזון במשלוח לא ממש תפס.
"נתחיל בשורשים. סבתי החכמה תמיד אמרה שמי שלא יודע מאיפה הוא בא, לא יודע לאן הוא הולך. חוץ מאמרות שפר רבות סבתא שולה הייתה בשלנית מדהימה של אוכל מזרח אירופי, כזה שילדים לא כל כך אוהבים אבל כשגדלים מבינים. הגעגוע לגפילטע-פיש של סבתא, להלזלה ולחלות הקלועות של שבת בבוקר, כל כך גדול. אין חג בו אני לא מזיל דימעה קטנה של געגוע, אין פוסט על אוכל יהודי שלא עושה לי קווץ' בלב ומזכיר לי איך בשלוש שנותיה האחרונות, החל מגיל 94, נקראתי למטבח לעזור להכין את הגפילטע-פיש לחג.
קניתי את הקרפיונים, חתכתי, טחנתי תחת פיקוח צמוד, שהרי לקנות דג טחון זה לא בא בחשבון (בתור ילד תמיד קרפיון קטן היה שוחה אצלה באמבטיה יומיים-שלושה ועד היום אני לא יודע לאן הוא היה נעלם). צפיתי בסבתא בעיני נץ, שקלתי, מדדתי, רשמתי, טעמתי וזה תמיד יצא מופלא. אחרי שסבתא נפרדה מאיתנו, ניסיתי, פעם ועוד פעם וזה אפילו לא דומה. לא יודע איך היא כישפה את הדגים, לי הם לא נשמעים באותה ציתנות, גפילטע כמו של של סבתא ככל הנראה כבר לא אטעם שוב.
את האהבה לשוק הטמיע בי סבא שמעון. סבא, שהיה סוחר בדים גדול בגרמניה, ברח בעת המלחמה לצרפת שם הפך לפועל ייצור פשוט ברנו, הגיע למעברה ביבניאל, משם למפעל אתא בכפר אתא, להגנה, להתנדבות אין קץ . כאיש צעיר בן 85 פלוס, היה סבא שמעון הולך "לעשות שוק" לקשישים בני 70, להביא להם אוכל, תרופות ומצרכים. ללכת לשוק עם סבא היה אחד הבילויים המועדפים עלי כילד, כל הסוחרים הכירו את "אדון ברוקמן", חייכו, קשקשו כמה מילים באיידיש, צבטו את הילד בלחי והגניבו לו סוכריות של פעם או מעטפת בולים משומשים, חתיכת נקניק עבה או כוס גזוז אדומה.
הטקס הקבוע של סבא כל יום בארוחת הערב היה פריסת הלחם השחור, הנחת פיסות דג מלוח על הלחם וחיתוכו לקוביות בדייקנות של סכין מנתחים. חופן זיתים ובקבוק בירה שחורה היו משלימים את הארוחה.
זו תעודת הזהות המנדטורית של סבא, כלפי השלטונות מנהל חשבונות ב"אתא" ומעשית אחראי על מחסני האמל"ח של ההגנה באזור הקריות
כשהתחיל להתגלגל בראשי רעיון השוק הוירטואלי חייכתי כשחשבתי מה סבא שמעון היה אומר - "לופט גשאפט" – עסקי אויר, מי יוותר על חוויות השוק ? כשהתחלתי לבדוק היו הרבה קולות ספקניים שטענו ששוק אי אפשר להחליף ושמי שאוהב שוק לא יוותר על הקולות, הריחות והחוויה. מצד שני רבו הקולות שאמרו שאין כיף גדול יותר משוק אבל שקשה להגיע אליו, שיום שישי מוקדש למשפחה אחרי שעובדים כל השבוע ובכל זאת רוצים להתפנק ממעדני השוק, מהטריות, השפע והמחירים הנוחים.
היה לי ברור מההתחלה שאני הולך על שוק לוינסקי, בו שילוב מנצח של איכות ומורשת שהופך את המקום לאבן שואבת לחובבי הבישול, לשפים, למחזיקי מצלמות וגם לתיירים שפשוט באים להתרשם מהאווירה.
לא ידעתי איך יגיבו הסוחרים בשוק לרעיון המוזר של שוק וירטואלי והופתעתי מהשמחה בה התקבלתי. גם סוחרי השוק מבינים ומרגישים את הקושי של הלקוחות להגיע פיזית לשוק, להזיע, לחפש חניה והם מדווחים על ירידה משמעותית בחודשי הקיץ שלא נובעת רק מנסיעות לחו"ל.
בחרתי מוצרים משובחים מכל טוב השוק וקצת מהסביבה ואליהם הוספתי (ואמשיך להוסיף) מוצרים מיוחדים שאי אפשר להשיג במרכז הארץ - בקלוואות וכנאפה באיכות מדהימה מהגליל, בירת בוטיק ישראלית נפלאה שמייצר יואב קובלסקי בערבים לאחר שבבקרים הוא מפתח תרופות ב"טבע", יין נפלא של יקב גינתון, דבש מיוחד במינו מהגליל ועוד מוצרים ויצרנים שאכתוב עליהם בעתיד.
הרעיון עצמו מאד פשוט, בכמה קליקים על העכבר תוכלו לבחור מכל טוב השוק ולקבל סל טעים וטרי היישר לביתכם או למקום העבודה, תוכלו לשדרג משמעותית כל אירוח או פשוט לפנק את המשפחה במעדנים שאי אפשר לרכוש במעדניה השכונתית ובטח שלא במרכולים. חלק מהיופי הוא שהמחירים דומים מאד למחירי השוק מה שהופך את הקניה לכדאית גם מבחינה כלכלית וזאת מבלי לחשב דלק, חניה וזיעה.
יש עוד הרבה תוכניות ורעיונות ואני מאמין שהאתר, ה'תינוק', יתפתח ויגדל להיות גם אתר מקצועי שמאפשר מתן שירות יעיל ומוקפד, וגם אתר תוכן ססגוני, שמשלב מורשת ועכשויות, סיפורים מהעבר ואפיזודות מחיי היומיום, אסתטיקה ויופי, ואהבה לאוכל , בדיוק כמו שוק לוינסקי."
"לוינסקי עד הבית" רץ שבעה חודשים בהם רצתי בין יצרנים, סוחרים ולקוחות מאושרים. הידע שצברתי הניע אותי להקים את שוק הפליאו ומשם המעבר לפודשופ הוא טבעי ונסמך על המון ידע ונסיון שאין דרך אחרת לצבור מאשר לעשות, לעשות לעשות.
